סואעד ואח' נ' יובל גולן מפעלי ספורט ונופש בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה כספית שהוגשה תחילה ע"ס 45,637 ₪ ע"י התובע ואביו מר פייסל סואעד (להלן: "פייסל"). בהמשך תוקנה התביעה כך שפייסל נמחק מהיותו תובע ובנוסף עפ"י סעיף 4 לתצהיר התובע, סכום התביעה צומצם לסך של 25,500 ₪.

2. המדובר בתביעה ליתרת חוב נטענת בגין עבודות שביצע התובע, לטענתו, עבור הנתבעת המנהלת מתחם קאנטרי בצפת.

התובע הפנה להסכם מיום 12.3.06 (להלן:"ההסכם") במסגרתו, סוכמה התמורה ע"ס 55,000 ₪. לטענת התובע, הנתבעת שילמה לו סך של 29,500 ₪ בלבד, ולפיכך, חייבת לו סך של 25,500 ₪ שטרם שולמו.

3. לטענת הנתבעת, לא קיימת יריבות בינה לבין התובע שכן ההסכם נכרת עם פייסל בלבד ולנתבעת לא היה כל קשר עם התובע. כן טענה הנתבעת כי העבודות בוצעו באופן שטחי ולקוי, בניגוד להתחייבות המופיעה בהסכם על פיה הקבלן התחייב לעבוד בשיתוף פעולה עם מהנדס הקונסטרוקציה והאדריכלית. הנתבעת הוסיפה כי הקבלן נטש את העבודות בטרם סיים אותן, לא השלימן תוך 40 יום כמתחייב בהסכם, ואף גרם לנזקים שעלות תיקונם ע"י הנתבעת הגיעה,לטענתה, לסך של 44,000 ₪. בנוסף טענה הנתבעת כי התמורה שסוכמה בהסכם כללה גם עלות חומרים ולפיכך, בהתחשב בתשלומים ששילמה גם לספקים, הגיע סכום התמורה ששילמה לפייסל עבור העבודות, לסך של 44,089 ₪.

4. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד פייסל במסגרתה טענה כי ההסכם נכרת עם פייסל וכי פייסל קיבל כספים תמורת העבודות ואחראי אף לליקויים בעבודות, אי השלמתן של העבודות ולנזקים שנגרמו לנתבעת.

צד ג' כפר בטענות הנתבעת, טען כי ההסכם נכרת רק עם התובע וכי הוא פעל מטעם התובע בלבד וסייע לו כעובד בביצוע העבודות.

עוד טען צד ג' כי כל טענות הנתבעת בדבר ליקויים, או נזקים, נטענו על מנת להתחמק מתשלום יתרת התמורה וללא שעובר להגשת התביעה, העלתה הנתבעת טענות בעניין.

5. מטעם התובע העיד התובע. מטעם צד ג', העיד פייסל. מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר ציון הלל (להלן: "ציון"), המנהל הנוסף של הנתבעת בזמנים הרלוונטיים - מר בנימין גולן (להלן: "בנימין"), האדריכלית גב' אלינה קליין (להלן: "אלינה"), עובד הנתבעת מר אריה אברהם (להלן: "אריה), ספק הבטון מר שמעון חורי (להלן: "שמעון").

דיון

6. מאחר שמדובר בהליך מהיר, ובהתאם לתקנה 214 ט'ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 יהיה פסק הדין שלהלן מנומק תמציתיות:

לא מצאתי לקבל את טענת העדר היריבות שהעלתה הנתבעת. שוכנעתי כי בניגוד לנטען ע"י הצדדים, ההסכם נכרת הן עם התובע והן עם פייסל במשותף. לפיכך לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת, גם אם ייתכן כי מי שהיה פעיל בשטח ועמד בקשר עם הנתבעת או מי מטעמה, היה פייסל.

כותרת ההסכם שצורף הן ע"י התובע והן ע"י הנתבעת הינו הסכם שנכרת בין הנתבעת לבין "פייסל ואייד סואעד". ו' החיבור המופיעה בין השמות פייסל ואייד מעידה על כך שמדובר ב-2 אנשים שכונו יחדיו בשם "הקבלן". מן העדויות עולה שמי שרשם את ההסכם היה ציון והעובדה שהוא עצמו הוסיף את ו' החיבור מעידה כי הבין שמדובר ב-2 אנשים. עפ"י שאילתא ממשרד הפנים, שמו של התובע הינו אייד סואעד בלבד (עמ' 34 שורות 13-14) לפיכך ברי כי גם פייסל, ששמו נרשם בהסכם, היה צד להסכם, אולם, כאמור ,לא לבד אלא במשותף עם בנו - אייד. על גבי ההסכם מופיעות אכן, שלוש חתימות. התובע העיד כי החתימה השמאלית בהסכם היא חתימתו (עמ' 33 שורה 10).טענת הנתבעת בסיכומיה כאילו התובע לא ידע להצביע על חתימתו וכאילו בהמשך הפנה לקשקוש בצד ימין למעלה מתעלמת מכך שתשובתו של התובע ביחס לחתימה המופיעה למעלה, ניתנה בתשובה לשאלה ביחס להסכם אחר משנת 2005 (ראה עמ' 39 שורה 2 ),שם אכן ליד התאריך מופיע קשקוש הנראה כחתימה. כאמור, ביחס להסכם נשוא התביעה לא מצאתי כל סתירה בעדות התובע, אשר הפנה לחתימה השמאלית בתחתית ההסכם, כחתימתו .

פייסל העיד כי גם הוא חתם על ההסכם, אך טען כי חתימתו הינה חתימה כעד בלבד (עמ' 12 שורה 11). אינני מקבלת את טענתו של פייסל כי חתם כעד שכן אילו טענתו הייתה נכונה, הייתה מופיעה הערה כי מדובר בחתימת עד או ערב וכיו"ב. 3 החתימות (חתימת ציון כנציג החברה, חתימת התובע וחתימת פייסל) מופיעות על ההסכם במקביל זו לזו ובאותה שורה. שוכנעתי כי פייסל ואיאד היו שותפים עסקיים ולפיכך, שניהם חתמו על ההסכם. ציון אישר בחקירתו, כי פייסל ואיאד היו למעשה גוף אחד שאמורים היו "לקחת" את הפרויקט (עמ' 16 שורות 28-30). גם אם ההתנהלות בפועל הייתה מול פייסל, הייתה הנתבעת, באמצעות ציון, מודעת לכך שההתקשרות נעשתה עם שניהם ולבקשתם אף שילמה הנתבעת את התשלומים לפקודת התובע ולא לפקודת פייסל. בעניין זה יודגש כי השיקים שמשכה הנתבעת עבור תשלום התמורה נרשמו לפקודת התובע בלבד או במשותף עם אחרים, ואולם, אף שיק לא נרשם לפקודת פייסל.

ראה בעניין זה גם עדות שמעון: " אני לא מודע להתקשרות ביניהם... הלל היה אחראי לתשלום כי לסועאד פייסל ולאיאד היו בעיות בתשלום, הם עבדו יחד" (עמ' 7 שורות 21-22), ואף בהמשך נקט העד בלשון רבים "ש. אתה אומר שכל ההתנהלות הייתה מול פייסל ואיאד.

ת. הם הזמינו בטון ומשאבה (עמ' 8 שורות 7-8).

הנה כי כן, גם אם העד טען שפייסל הוא זה שהיה עימו בקשר, ניכר כי התייחסותו הינה לפייסל ואיאד כמזמינים במשותף.

7. אריה, עובד הנתבעת, טען בעדותו כי התובע לא היה צד להתקשרות החוזית עם הנתבעת וכי ראה רק את פייסל עם ציון בעת חתימת ההסכם. עוד טען אריה כי הוא מכיר רק את פייסל ולא את בנו, התובע.

לא מצאתי לתת אמון בעדותו של אריה. ראשית – לא ברור לי כיצד ראה אריה מה סוכם בין ציון לפייסל עת הודה כי רק נכנס להביא קפה וכי כלל לא ראה על מה חתם פייסל. בחקירתו נאלץ אריה להודות כי גם אם יקרא את תוכן ההסכם, לא יוכל להעיד מה סוכם בין הצדדים (עמ' 10 שורות 25-26). שנית, אריה העיד כי הפגישה התקיימה בין הלל עם עוד אדם אחד בלבד-פייסל: ראה בעמ' 12 שורות 5-8:

" ש. אתה השבת לשאלה של חברי, שהיה בן אדם אחד בפנים.